מי יהנה מההסכם החדש?
חמשת הבנקים הגדולים חתמו על הסכם פיצויים ענק לבעלי בתים שנפגעו ממשבר שוק הנדל"ן!
לאחר תקופה ארוכה שבה הואשמו הבנקים בהליכים שקריים ובחתימות לא מאושרות על ניירות העיקול, נחתם בשבוע שעבר הסכם פשרה בין הבנקים לממשל לפיצוי מוסכם. סכום הפשרה הוא בסך כולל של 25 ביליון דולר, שיגן על חמשת הבנקים הגדולים כנגד התביעות שהגישו נגדם התובעים הכלליים בכל מדינות ארצות הברית.
ההסכם מחייב את הבנקים להפחית את סכום ההלוואה המקורי שניתן לבעלי הנכס במקרים מסויימים, לשלוח צ'קים לבעלי בתים אחרים הנמצאים בתהליך העיקול, באם הקריטריונים יתאימו, או לאשר הלוואות חוזרות לבעלי בתים אחרים.
פרטי ההסכם עדיין מעורפלים, מכיוון שבשלב זה אין תכנית מפורטת לגבי אלו שיהיו זכאים, באילו תנאים ואיך הם יפוצו, אפילו חלקית.
בנק אוף אמריקה ישלם 8.6 ביליון דולר, וולס פרגו ישלם 4.3 ביליון דולר, צ'ייס ישלם 4.2 ביליון דולר, סיטי גרופ ישלם כ-1.8 ביליון דולר. סכומים אלה אינם כוללים 5.5 ביליון דולר שישולמו לממשל ולמדינות עצמן.
איך יחולק הכסף?
לפחות 10 ביליון דולר יוקדשו למטרות הפחתת סכום ההלוואה המקורי, לאלה המפגרים בתשלום, או לבעלי בתים שערך ביתם נמוך מסכום ההלוואה שנלקחה עליו ואלה בסכנה שלא יוכלו לעמוד בתשלומים החודשיים. כדאי לציין שהסכם זה עומד בסתירה לניסיון האחרון של ממשל אובאמה לעזור רק לאלה שהחמיצו תשלום אחד מהמשכנתא.
הכל נשמע מאד מבטיח, אך בכדי לבטל לחלוטין את כל ההפסדים שנגמרו לבעלי הבתים, עקב ירידת ערכם המוסף ושמספרם עומד כיום על 11 מיליון בעלי בתים, ידרשו בין 700 ל-800 ביליון דולר! עובדה נוספת היא שכיום 25% מכל בעלי הבתים בארצות הברית הם בהפסד של 50,000$ מערכם המוסף. עם ההסכם שנחתם, לפחות שלושה ביליון דולר ישוריינו עבור הלוואות חוזרות.
איך זה יעזור לכם?
בערך למיליון בעלי בתים יוקטן ההפסד בערך המוסף, או שהם יוכלו לקבל הלוואה חוזרת בריבית נוחה יותר. 750,000 בעלי בתים נוספים, שאיבדו את ביתם בתהליך העיקול בין השנים 2008 ועד סוף 2011 יקבלו צ'קים בסכום ממוצע של 2000$. עזרה כספית זו תתבצע תוך שלוש השנים הבאות.
ההסכם נותן לבנקים ניקוד בהתאם לעזרה שתינתן לבעלי הבתים. ניקוד זה ישמש תמריץ לבנקים לעזור תחילה לאלה שנפגעו הכי מהמצב.
האם זה יהיה הפתרון הסופי למצוקת הנדל"ן? לא נראה לי.
ארבעה מיליון איש איבדו את בתיהם בתהליך העיקול ושישה מיליון לא משלמים את המשכנתא, או שהם מפגרים בתשלומים במספר חודשים. 11 מיליון בעלי בתים נמצאים בצרות כיום. זה לא כולל את המספר העצום של בעלי בתים שקרובים מאד להפסקת התשלומים החודשיים והם יהיו במצב של שורט סייל אם הם ינסו למכור את ביתם במחירי השוק כיום.
קליפורניה, הנמצאת במקום הראשון במספר בעלי הבתים בצרות, תקבל 25% מסכום הפשרה עליו הוסכם. הפשרה הושגה לאחר לחץ כבד ואיומים מצד התובעים הכלליים בארצות הברית, שחברו יחדיו במאמץ לחייב את הבנקים להסכים לכך. המשא ומתן נמשך למעלה מ-13 חודשים של מאבקים עיקשים וללא ויתור. הבנקים היו צריכים להחליט אם לקבל את הצעת הפשרה או להסתכן בתביעות משפטיות רבות שיציגו אותם באור שלילי, יהרסו את שמם הטוב, ויתכן וירחיקו לקוחות רבים. כמו כן עניין זה היה מעסיק אותם בהליכים משפטיים ארוכים, שכנראה, בחלקם הגדול, היו מוצאים אותם חייבים והסכום הכללי היה עולה על סכום הפשרה. הבנקים לא הסכימו בקלות, אך האפשרות השנייה נראתה להם הרבה יותר יקרה ומסוכנת.
תהליך פשרה מוסכם זה מונע אך ורק את התביעות מהתובעים הכלליים ומהמדינות. הבנקים אינם מוגנים מתביעות פרטיות של בעלי בתים המאמינים שנעשה להם עוול, והדורשים פיצוי על הנזקים שנגרמו להם.
הנקודה העיקרית בה נאשמו הבנקים, ושלפי דעתי היוותה את הסיבה להסכם, היא העובדה שהבנקים ידעו או היו צריכים לדעת שאותן הלוואות שהם מכרו למשקיעים בכל העולם עם ציון גבוה וסיכון נמוך היו שיקריות, והלוואות אלה ניתנו לאנשים שהצהירו על הכנסה שאף אחד לא אימת. הבנקים הרוויחו את העמלה על העסקאות, והמשקיעים, שרכשו הלוואות אלה מתוך אמון שאלה הלוואות לאנשים שמשלמים ויכולים לשלם אותן, הם הנפגעים העיקריים מהצהרות שיקריות אלה. למשקיעים אלו עומדת הזכות לתבוע את הבנקים, למרות ההסכם שנחתם.
מה שמעיב על השמחה שבפריצת דרך זו בדרך לפתרון בעיית הנדל"ן הוא שדווקא פני מאי ופרדי מק, שאוחזים בכ-80% מכלל ההלוואות הקונבנציונליות וההלוואות לאנשי צבא, אינם חלק מהעסקה. מוסדות אלה מוגנים ומסובסדים על ידי הממשל ומשלמי המיסים.
מחכה לנו, כנראה, תקופה מאד מעניינת בציפיה
חמשת הבנקים הגדולים חתמו על הסכם פיצויים ענק לבעלי בתים שנפגעו ממשבר שוק הנדל"ן!
לאחר תקופה ארוכה שבה הואשמו הבנקים בהליכים שקריים ובחתימות לא מאושרות על ניירות העיקול, נחתם בשבוע שעבר הסכם פשרה בין הבנקים לממשל לפיצוי מוסכם. סכום הפשרה הוא בסך כולל של 25 ביליון דולר, שיגן על חמשת הבנקים הגדולים כנגד התביעות שהגישו נגדם התובעים הכלליים בכל מדינות ארצות הברית.
ההסכם מחייב את הבנקים להפחית את סכום ההלוואה המקורי שניתן לבעלי הנכס במקרים מסויימים, לשלוח צ'קים לבעלי בתים אחרים הנמצאים בתהליך העיקול, באם הקריטריונים יתאימו, או לאשר הלוואות חוזרות לבעלי בתים אחרים.
פרטי ההסכם עדיין מעורפלים, מכיוון שבשלב זה אין תכנית מפורטת לגבי אלו שיהיו זכאים, באילו תנאים ואיך הם יפוצו, אפילו חלקית.
בנק אוף אמריקה ישלם 8.6 ביליון דולר, וולס פרגו ישלם 4.3 ביליון דולר, צ'ייס ישלם 4.2 ביליון דולר, סיטי גרופ ישלם כ-1.8 ביליון דולר. סכומים אלה אינם כוללים 5.5 ביליון דולר שישולמו לממשל ולמדינות עצמן.
איך יחולק הכסף?
לפחות 10 ביליון דולר יוקדשו למטרות הפחתת סכום ההלוואה המקורי, לאלה המפגרים בתשלום, או לבעלי בתים שערך ביתם נמוך מסכום ההלוואה שנלקחה עליו ואלה בסכנה שלא יוכלו לעמוד בתשלומים החודשיים. כדאי לציין שהסכם זה עומד בסתירה לניסיון האחרון של ממשל אובאמה לעזור רק לאלה שהחמיצו תשלום אחד מהמשכנתא.
הכל נשמע מאד מבטיח, אך בכדי לבטל לחלוטין את כל ההפסדים שנגמרו לבעלי הבתים, עקב ירידת ערכם המוסף ושמספרם עומד כיום על 11 מיליון בעלי בתים, ידרשו בין 700 ל-800 ביליון דולר! עובדה נוספת היא שכיום 25% מכל בעלי הבתים בארצות הברית הם בהפסד של 50,000$ מערכם המוסף. עם ההסכם שנחתם, לפחות שלושה ביליון דולר ישוריינו עבור הלוואות חוזרות.
איך זה יעזור לכם?
בערך למיליון בעלי בתים יוקטן ההפסד בערך המוסף, או שהם יוכלו לקבל הלוואה חוזרת בריבית נוחה יותר. 750,000 בעלי בתים נוספים, שאיבדו את ביתם בתהליך העיקול בין השנים 2008 ועד סוף 2011 יקבלו צ'קים בסכום ממוצע של 2000$. עזרה כספית זו תתבצע תוך שלוש השנים הבאות.
ההסכם נותן לבנקים ניקוד בהתאם לעזרה שתינתן לבעלי הבתים. ניקוד זה ישמש תמריץ לבנקים לעזור תחילה לאלה שנפגעו הכי מהמצב.
האם זה יהיה הפתרון הסופי למצוקת הנדל"ן? לא נראה לי.
ארבעה מיליון איש איבדו את בתיהם בתהליך העיקול ושישה מיליון לא משלמים את המשכנתא, או שהם מפגרים בתשלומים במספר חודשים. 11 מיליון בעלי בתים נמצאים בצרות כיום. זה לא כולל את המספר העצום של בעלי בתים שקרובים מאד להפסקת התשלומים החודשיים והם יהיו במצב של שורט סייל אם הם ינסו למכור את ביתם במחירי השוק כיום.
קליפורניה, הנמצאת במקום הראשון במספר בעלי הבתים בצרות, תקבל 25% מסכום הפשרה עליו הוסכם. הפשרה הושגה לאחר לחץ כבד ואיומים מצד התובעים הכלליים בארצות הברית, שחברו יחדיו במאמץ לחייב את הבנקים להסכים לכך. המשא ומתן נמשך למעלה מ-13 חודשים של מאבקים עיקשים וללא ויתור. הבנקים היו צריכים להחליט אם לקבל את הצעת הפשרה או להסתכן בתביעות משפטיות רבות שיציגו אותם באור שלילי, יהרסו את שמם הטוב, ויתכן וירחיקו לקוחות רבים. כמו כן עניין זה היה מעסיק אותם בהליכים משפטיים ארוכים, שכנראה, בחלקם הגדול, היו מוצאים אותם חייבים והסכום הכללי היה עולה על סכום הפשרה. הבנקים לא הסכימו בקלות, אך האפשרות השנייה נראתה להם הרבה יותר יקרה ומסוכנת.
תהליך פשרה מוסכם זה מונע אך ורק את התביעות מהתובעים הכלליים ומהמדינות. הבנקים אינם מוגנים מתביעות פרטיות של בעלי בתים המאמינים שנעשה להם עוול, והדורשים פיצוי על הנזקים שנגרמו להם.
הנקודה העיקרית בה נאשמו הבנקים, ושלפי דעתי היוותה את הסיבה להסכם, היא העובדה שהבנקים ידעו או היו צריכים לדעת שאותן הלוואות שהם מכרו למשקיעים בכל העולם עם ציון גבוה וסיכון נמוך היו שיקריות, והלוואות אלה ניתנו לאנשים שהצהירו על הכנסה שאף אחד לא אימת. הבנקים הרוויחו את העמלה על העסקאות, והמשקיעים, שרכשו הלוואות אלה מתוך אמון שאלה הלוואות לאנשים שמשלמים ויכולים לשלם אותן, הם הנפגעים העיקריים מהצהרות שיקריות אלה. למשקיעים אלו עומדת הזכות לתבוע את הבנקים, למרות ההסכם שנחתם.
מה שמעיב על השמחה שבפריצת דרך זו בדרך לפתרון בעיית הנדל"ן הוא שדווקא פני מאי ופרדי מק, שאוחזים בכ-80% מכלל ההלוואות הקונבנציונליות וההלוואות לאנשי צבא, אינם חלק מהעסקה. מוסדות אלה מוגנים ומסובסדים על ידי הממשל ומשלמי המיסים.
מחכה לנו, כנראה, תקופה מאד מעניינת בציפיה